בג"צ
בית המשפט העליון בירושלים
|
5264-05
16/11/2005
|
בפני השופט:
1. אהרן ברק 2. אסתר חיות 3. סלים ג'ובראן
|
- נגד - |
התובע:
1. ישיבת "שבי שומרון" 2. הישיבה "הגבוהה תל אביב" 3. ישיבת "אביב התורה" ת"א 4. ישיבת "לפיד אפיקי דעת" שדרות 5. הישיבה הגבוהה"אור עציון"
עו"ד יובל בר-דב
|
הנתבע:
1. שרת החינוך התרבות והספורט הגב' לימור לב 2. שר האוצר מר בנימין נתניהו 3. היועמש מר מני מזוז 4. נציב שירות המדינה מר שמואל הולנדר
עו"ד דני חורין
|
פסק-דין |
עניינה של העתירה שבפנינו הוא שיעורי התמיכה הכספית הניתנת על-ידי המשיבה 1 למוסדות תורניים. העותרים מבקשים כי נורה על בטלותם של מבחני התמיכה שאומצו על-ידי המשיבה 1 ואשר מבחינים, לעניין שיעור התמיכה, בין תלמידי ישיבות לבין תלמידי כוללים, כאשר תלמידי הכוללים מקבלים תמיכה גדולה יותר, בשיעור של 1:1.8 ביחס לתמיכה הניתנת לתלמידי ישיבות. בנוסף מבקשים העותרים כי נורה על הפסקת העסקתו של מר חזי שנלזון, יועץ לשרת החינוך, כיוון שהוא חסר את ההכשרה הנדרשת לצורך מילוי התפקיד.
דין העתירה להידחות על שני חלקיה. הלכה היא כי למוסדות ציבור אין זכות קנויה לקבלת תמיכה, וכי שיקול דעתה של המדינה בסוגיה זו הינו רחב. כדברי המישנה לנשיא חשין: "המדינה רשאית להעניק או שלא להעניק מענקי תמיכה; המדינה מוסמכת לזכות - או שלא לזכות - פעילויות אלה ואחרות במענקי תמיכה, ובזכותה פעילות פלונית במענק תמיכה - באלו סכומי כסף תזכה" (בג"ץ 1438/98 התנועה המסורתית נ' השר לענייני דתות, פ"ד נג(5) 337, 385). במסגרת שיקול דעתה רשאית המדינה, בין היתר, לקבוע את מבחני התמיכה ואת שיעורי התמיכה, והיא אף רשאית לשנותם במהלך אותה שנה תקציבית עצמה (ראו בג"ץ 8418/05 אולפנא כפר פינס נ' משרד הפנים (טרם פורסם)). כמובן, על המדינה להפעיל את שיקול דעתה בתחום התמיכות, כבכל תחום אחר, בהגינות ובסבירות, ולקיים את נורמות המשפט המנהלי. נחה דעתנו כי ההבחנה שעשתה המשיבה, לצורך קביעת שיעור התמיכה, בין תלמידי ישיבות לבין תלמידי כוללים הבחנה עניינית ורלוונטית היא. הישיבות הינן מוסדות לימוד תורניים בהם לומדים תלמידי ישיבה שאינם נשואים, ושהוריהם, ככלל, מפרנסים ומכלכלים אותם. הכוללים, לעומת זאת, הינם מוסדות ללימוד תורני בהם לומדים אברכים נשואים ובעלי משפחות, אשר מקבלים מהכולל תמיכה לכלכלתם ולכלכלת משפחתם. הבדל זה שבין המוסדות מצדיק את שיעור התמיכה הגבוה יותר ממנו נהנים הכוללים. אף לא מצאנו פגם ביחס שנקבע בין שיעורי התמיכות מהם נהנים שני סוגי המוסדות. בשאר טענותיהם של העותרים ביחס לקביעת המבחנים וליישומם לא מצאנו ממש.
אשר להעסקתו של היועץ לשרת החינוך - המשיבים הודיעו כי העסקתו של היועץ האמור הסתיימה, והוא איננו מועסק עוד במשרד החינוך. המשיבים הוסיפו והבהירו כי אם יוחלט בעתיד על המשך העסקתו, ייעשה הדבר רק לאחר שיימצא כי ההעסקה מבוצעת כדין. לפיכך, גם סוגיה זו נתייתרה.
התוצאה היא שאנו דוחים את העתירה.
ניתן היום, י"ד בחשון התשס"ו (16.11.2005).
ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט ת
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. /דז/